החלטה בתיק רע"פ 11685/05

1.        בכתב אישום שהוגש נגד המבקש, איתמר נמדר ואחר, נטען כי בשתי הזדמנויות שונות הוא מכר לקטין סם מסוכן מסוג קנאבוס.

           המבקש כפר בעובדות המפלילות שיוחסו לו, וטען כי החזיק בסם למטרות של שימוש עצמי ולא לסחר. לאחר שמיעתן של ראיות הצדדים, מצא בית-משפט השלום בתל-אביב כי הוכח בפניו שהמבקש היה מעורב באחד משני אירועי-המכר, ובעקבות כך הרשיעו בעבירה של הדחת קטין לסם, לפי סעיף 21(א)(1) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973. הציר המרכזי עליו התבססה ההרשעה היתה עדותו של הקטין.

           חברו של המבקש, אשר גם בו עסק כתב האישום, הודה בעבירות שיוחסו לו, ובעדותו בפני בית-המשפט אף קשר את המבקש לסחר בסם כאשר הצהיר: "אני זה שמכר. לפעמים, אם היה יוצא, הוא [המבקש] גם היה מוכר, אבל לא קבוע". אמנם, עד זה טען בסוף עדותו, כי הפרטים שמסר לגבי חלקו של המבקש בעבירות לא היו נכונים, אולם בית-המשפט דחה גרסה זו וקבע כי יש לראות בדבריו בבית-המשפט ובהודעותיו בחקירה כמחזקים את גרסת הקטין ומפלילים את המבקש. בהמשך, דחה בית-המשפט את טענת המבקש, לפיה שמו החוקרים בפיהם של עדי התביעה את שמו, ודרשו מהם כי יפלילו אותו.

           בעקבות ההרשעה, גזר בית-משפט השלום למבקש קנס בסך של 6,000 ש"ח ו-12 חודשי מאסר, מתוכם 3 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי.

2.        ערעור שהגיש המבקש לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב כנגד פסק-דינו של בית-משפט השלום - נדחה. נקבע, כי הרשעת המבקש מבוססת היטב בחומר הראיות שהובא לבית-המשפט, וכי ראיות אלו נבחנו בזהירות רבה, דבר שהוביל לזיכוי המבקש מאחד האירועים שתוארו בכתב האישום.

3.        עתה עותר המבקש לקבלתה של רשות ערעור, והשגותיו מכוונות כנגד ממצאי מהימנות ועובדה. נטען, כי בית-המשפט לא התמודד עם הסתירות שהתגלו בעדותו של הקטין; עם העובדה כי הוא לא ידע לציין את שמו המלא של המבקש; וכי בעדותו ציין שראה את המבקש נוהג ברכב מסוג 'רנו אקספרס', בעוד שבפועל אין בבעלותו רכב מסוג זה. עוד נטען, כי זיכויו של המבקש מאחד האירועים שפורטו בכתב האישום, בנימוק שדבריו של הקטין "נקשרים רק בעקיפין בנאשם ואינם חד-משמעיים" (עמוד 78 להכרעת הדין), מטיל ספק גם בנוגע להרשעתו בגין האירוע השני שתואר בכתב האישום.

4.        דין הבקשה להידחות. רשות ערעור אינה ניתנת כדבר שבשגרה, באשר היא מיועדת אך לאותם מקרים המעוררים סוגיה משפטית או ציבורית כללית, או כאלה שיש בהם חידוש הלכתי, ואשר השפעתם חורגת מעניינם של הצדדים. לא כזו היא הבקשה הנוכחית, אשר גם בא-כוח המבקש עצמו העיד עליה כי היא מכוונת כנגד ממצאי  מהימנות. העובדה שהמבקש מתקשה להשלים עם אותם ממצאים שנקבעו לחובתו, אינה מצדיקה כי עניינו ילובן בשלישית. באשר לכך שבית-המשפט ציין שגרסתו של הקטין אינה 'חד-משמעית' - הרי שדברים אלה נאמרו במפורש על רקע האישום ממנו הוא זוכה, בעוד שלגבי האישום האחר בגינו הורשע, עמד בית-המשפט על מהימנות גרסתו של הקטין, ועל ראיות נוספות ששימשו בסיס להרשעה.

           לעניין זיהויו של המבקש בידי הקטין, הרי שזיהוי זה ממילא לא נשען רק על סוג הרכב בו נהג, ובית-משפט קמא הדגיש כי המבקש "נמנע מאמירה מפורשת בעדותו כי אין ברשותו ולא היה ברשותו רכב רנו אקספרס או רכב דומה" (עמוד 12 לפסק-הדין). ועוד, בית-משפט השלום ציין כי דברי הקטין אודות סוג הרכב, מקבלים חיזוק נוכח גרסת חברו של המבקש, אשר אישר כי הוא רכש רכב מסוג זה (עמודים 76-77 להכרעת הדין).

           לנוכח כל אלה דינה של הבקשה להידחות, וכך אני עושה.

           ניתנה היום, כ"ד בכסלו תשס"ו (25.12.2005).

                                                                                                     ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   /שב התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: